אוזניים לפירות Ears for Fruit

״אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לְקֻפָּה גְדוֹלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְלֹא הָיָה לָהּ אֹזֶן, וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל, וּבָא פִּקֵּחַ אֶחָד וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם וְהִתְחִילָה לְהִטַּלְטֵל עַל יְדֵי אָזְנַיִם.

כָּךְ עַד שֶׁלֹא עָמַד שְׁלֹמֹה [וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה] לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהַשְׂכִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד שְׁלֹמֹה הִתְחִילוּ הַכֹּל סוֹבְרִין תּוֹרָה.״

שיר השירים רבה א:א:ח

Rabbi Yosei said: Like a big basket full of fruit, which didn’t have a handle (ear), and couldn’t be carried, along came someone clever and made handles (ears) for it, and then it was carried by its handles (ears).

Thus, until Solomon came along [and composed and taught metaphors and parables], no one could contemplate the words of Torah, and when Solomon came along everyone began to understand Torah.

Shir haShirim Rabbah 1:1:8