לחם חיטים - משל זוהר

לחם חיטים 

אדם שדירתו היתה בין ההרים, ולא ידע יושבי עיר, זרע חיטים, ואכל את החיטים ככמות שהם. יום אחד בא לעיר. הגישו לו לחם טוב. אמר אותו האדם: "זה למה?" אמרו לו: "זה הוא לחם לאכול". אכל, והיה מוטעם מאוד לחיכו. אמר: "וממה נעשה זה?" אמרו לו: "מחיטים". אחר כך הגישו לו עוגות בלולות בשמן. טעם מהם, אמר: "ואלו ממה נעשו?" אמרו לו: "מחיטים". כך הגישו לו מאכלי מלכים הנלשים בשמן ודבש. אמר: "ואלו ממה נעשו". אמרו לו: "מחיטים". אמר: "ודאי אני בעל כל אלה, כי אני אוכל את העיקר של כל אלה, שהוא החיטה". ומשום דעה זו, לא למד איך לעשות כל אלו מטעמים, ולא ידע ממעדני העולם ונאבדו ממנו... מתוך ספר "זוהר לעם", חלק "ספרא דצניעותא"