Loading...

פרופ' דוד פסיג מתאר בקצרה את התכנים שבספרו: 2048

7,394 views

Loading...

Loading...

Rating is available when the video has been rented.
This feature is not available right now. Please try again later.
Published on May 17, 2010

מדוע מדינות נלחמות זו בזו? מה מביא מנהיגים להחליט לצאת למלחמה או לחתום על הסכם שלום? מה מניע הורים לשלוח את ילדיהם לקרב? מה הגורם העיקרי לניצחון או לכישלון במערכה? ועוד.
על החידות ההיסטוריות מהסוג הזה נכתבו ספריות שלמות במטרה להבין בדיעבד את אשר אירע, אך מעטים ניסו לבחון את הווקטור שלהן במאה ה-21. באומץ רב ובלשון השווה לכל נפש פרופ' פסיג ניגש בספר זה לבחון את העתיד של העימותים הגלובליים במחצית הראשונה של המאה ה-21 כדי לזהות את אשר יתרחש במזרח התיכון לקראת 2050.
פסיג שוטח בספר זה תיאוריה המנוגדת לדעה המקובלת ומנמק מדוע לא כלכלתה של מדינה, לא ערכיה, לא המרקם האתני של תושביה, ולא הדת המאפיינת אותה הם הקובעים את עתידה התרבותי והביטחוני. אלא, בראש וראשונה, תוואי הקרקע הגיאוגרפיים המעצבים את גבולותיה, מידת הזרימה שלהם וקווי המתאר שיש בתוך אותם גבולות, הם אשר מעצבים את הבנת תושביה מהו כוח, הם אשר דוחפים אותם בהכרח למלחמות אשר יעצבו את עתידם, והם הקובעים את ההיסטוריה שלהם לשבט או לחסד.
לפי הגישה הגיאוגרפית שבלב הספר הזה, האדם באשר הוא ומנהיגיו, מוּנעים גם במאה ה-21 בכוח עז ומטלטל, או לחלופין משתק, של פחד טריטוריאלי קמאי ועמוק שאינו עולה תמיד בקנה אחד עם המציאות בשטח ואינו תמיד רציונאלי. בעזרת התיאוריה הזו פסיג מסיק כי ברקע מתפתחים שני עימותים גלובליים אשר ישתקפו גם בעימותים בין ישראל לשכנותיה: האחד בין ארה"ב לרוסיה לקראת 2020 והשני בין ארה"ב לטורקיה לקראת 2050. פסיג מעריך כי בהתנהלות נכונה בסבך גיאופוליטי גלובלי זה ישראל יכולה להגיע לאמצע המאה ה-21 וידה על העליונה בתהליכים גיאופוליטיים שיסתכמו בהסכמי שלום עם רוב שכנותיה.

Loading...

When autoplay is enabled, a suggested video will automatically play next.

Up next


to add this to Watch Later

Add to

Loading playlists...