Loading...

והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל: פרק 9 : רומא בירושלים

60,498 views

Loading...

Loading...

Rating is available when the video has been rented.
This feature is not available right now. Please try again later.
Published on Jan 3, 2017

* הפרק עלה מחדש לאחר בעיות סינכרון, אנא סליחתם של כל המגיבים בפרק שהועלה בצורה לא תקינה*


'רומא בירושלים'
ארץ ישראל תחת כנפי הקיסרות
73 לספירה עד 313 לספירה
בחורף שנת 73 לספירה צועד הלגיון הרומי העשירי למצדה. המטרה: חיסול אחרוני המורדים בארץ ישראל. לימים יחשפו ארכאולוגים ישראלים ראשונים במדינת ישראל את עצמותיהם של המורדים, ומצדה תיהפך לסמל של גבורה.
כישלון המרד וחורבן בית המקדש השני מביאים את היהדות בארץ ישראל למשבר זהות שמאיים למחוק את העם היהודי ממפת ההיסטוריה. המשבר מוליד את עיקרי היהדות של היום: דת רבנית, שמתבססת על הלכה, ותפילה וידע בלי צורך בפולחן, בקרבנות ובמקום פיזי אחד לכך. אין זה עוד תנאי קיומי.
באותן שנים נכנסת האימפריה הרומית לתקופה ארוכה של שקט. היהודים במצב כלכלי רעוע. הנהגתם רופפת, אבל אמונתם חזקה; לא די בחורבן של שנת 70, וכבר צומחות בקרב היהודים שאיפות לאומיות חדשות שמחוללות מרד חדש ברומאים. בראשו יעמוד מנהיג כריזמטי, ושמו שמעון בר-כוכבא. מטרתו: עצמאות לאומית מחודשת, כמו בימי בית המקדש. תחילה זוכה המרד להצלחה בזכות לחימת גרילה מתוחכמת. הצבא הרומי סופג אבדות רבות, ורק כעבור כשלוש שנים עקובות מדם הוא מכריע את המערכה. שוב קרבנות והרס כפרים, ערים ובתי מדרש של תלמידים.
בעקבות מרד בר-כוכבא, מחליטה ההנהגה היהודית שלא למרוד עוד. מתחילה תקופה של פאסיביות לאומית. בניית הארץ מתחדשת באין מפריע. הרומאים סוללים מערך כבישים שמחבר את כל ערי הפרובינציה ומקימים מבני ציבור, שווקים ומרחצאות. תרבות הפנאי היא חלק מרכזי בחייהם של תושבי האימפריה, ויש לה השפעה גם על נתיניה היהודים בכל תחומי החיים. הדבר מציב את ההנהגה היהודית לפני סתירה גדולה: הפגאניות הרומית אינה מתיישבת עם איסורי הדת היהודיים. אך בפועל היא מחלחלת אל תוך המסורת והדת היהודית.
בתחילת המאה השלישית מסתיים תהליך עריכת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא. מהלך מכונן של 'מקדש מעט' שיחליף את בית המקדש. יחסי ההנהגה היהודית עם השלטון הרומי בהרמוניה שלא נודעה כמותה.
לקראת סוף המאה השלישית נקלעת האימפריה הרומית למשבר הנהגה. אזרחיה מחפשים משמעות ומענה לצורכיהם הרוחניים, מעבר ל'לחם ושעשועים'. הם מוצאים בנצרות, דת מוכה ונרדפת, מענה למשאלת לבם. הקיסר קונסנטינוס מזהה בכנסייה כוח מאחד. הוא הופך את הנצרות לדת מותרת וסולל את דרכה להפוך לדת הגדולה בעולם.
הסרט צולם בירושלים, ציפורי, בית שערים, במגידו, כפר נחום, בית שאן, מצפור גבעת הברושים, חפירות שרידי מחילות לוחמי מרד בר כוכבא, קנים ובחורבות עתרי בשפלת יהודה.
בפרק סרטי ארכיון נדירים מחפירות מצדה וממערות המפלט שבהן קיפחו את חייהם לוחמי בר-כוכבא.
כמו כן ניחשף לממצאים אורגניים רבים, כגון בדים, נעליים וחפצים אישיים שיאפשרו לגעת באנשים שחיו כאן, בארץ ישראל, לפני כ-2000 שנה.


תסריט ובימוי: עומר יפמן מפיק : טובי ארבל - ארבל טלוויזיה
עורכת : רבקה יוגב
צלם ראשי: עידן גליקזליג
תחקיר: רותי טוויג, עומר יפמן
מוסיקה מקורית: אבי בללי

יועץ מדעי ראשי: ד"ר גיא שטיבל
יועצים מדעיים: יסכה הרני, ד"ר יקי אשכנזי, רותי טוויג

משתתפים:
ד"ר גיא שטיבל
יסכה הרני
פרופ' ישעיהו גפני
פרופ' מנחם מור
פרופ' זאב ספראי
פרופ' יורם צפריר ז"ל
פרופ' בועז זיסו
ד"ר יקי אשכנזי
ד"ר איל בן אליהו
יוכי ברנדס
פרופ' חיים בן דוד
ד"ר איתן קליין
ד"ר מיכה גודמן
פרופ' זאב וייס
ד"ר יותם טפר
גיא ארליך

Loading...


to add this to Watch Later

Add to

Loading playlists...