תפקיד מחנה שלום, דברי אורי אבנרי,
5
אורי אבנרי: אני אופטימיסט. אני בטוח שנגיע למטרה ואני בטוח שזה יקרה עוד בימי חיי. רוח הנכאים שעוברת על מחנה השלום היא האויב הגדול ביותר בדרכנו. אדם מיואש לא עושה כלום. כדי לצאת לרחוב ולפעול דרושה תקווה. אנו חיים בפרדוכס- מצד אחד הרעיונות בהם דגלנו וממשיכים לדגול בהם כובשים את דעת הקהל, אך בפועל המציאות נשארת של כיבוש. מעט אחרי מלחמת 1948 אחדים מאיתנו אמרו שיש עם פלסטיני ואיתם צריכים לעשות שלום. אז לא יותר מ- 100 איש תמכו ברעיון, בהבנה. היום קיים קונצנזוס עולמי בעניין. לא רק המערב, אלא העולם הערבי כולו רשמית דוגל בזה. לפי כל הסטטיסטיקות יש רוב בישראל ובקרב הפלסטינים שתומך בפתרון של שתי מדינות.
ניצחנו במלחמה על דעת הקהל, אך מחנות השלום מצויים במצב הנואש ביותר. אנשים מצויים במצב של היעדר תקווה. השאלה היא איך הדבר האחד הולך עם השאר. צריך לחשוב איך קרה שמחנה השלום מובס ומוכה. מחנות השלום חייבים בביקורת עצמית נוקבת. מצבנו היום משמעו כי טעינו. איבדנו לפחות 3 ציבורים, המהווים חלקים משמעותיים מאוכלוסיית ישראל: הציבור המזרחי, העולים מרוסיה והציבור הדתי-חרדי.
שמאלנים הם לא סתם חולי נפש תבוסתנים שסובלים מסינדרום שטוקהולם קולקטיבי, אלא הם מתבוללים בוגדניים שהכריזו מלחמה על היהדות ועל הצביון היהודי של המדינה היהודית. בתרפ"ט בחברון נרצחו באכזריות ע"י מיתות משונות 67 יהודים --- הרבה לפני ה"שטחים הכבושים ", ולפני שבכלל הוקמה המדינה.
raaaaaabin 2 years ago
מה כל כך הפריע לך? מה לא הגיוני במשהו הוא אומר?
HeskemTV 2 years ago