כבר כשנכנסת עיני נדהמו
מעוצמת ההלם לשנייה נעצמו
הן נפתחו שוב לבחון את הפלא
ולחשו: "הוצא אותנו מן הכלא"
הן רצו לברוח, אלייך להגיע
הייתי חייב אותן להרגיע
כי זה בכלל לא מנומס
לבהות בך, זה מקביל לגס
פזמון:
כמו ריטה חושפת כתף
ואני מתחיל להיות עייף
משמירה על יופי שנוזל ובורח
יופי של מלאכים שמאלוהים פורח
הגוונים הטבועים בשיערך
מעידים על אופייך
אופי פרוע כמעט כמו השיער
ואת הרוגע ואת השלווה השארת לשאר
אני קטן לעומת האור של אלוהים
אך יש לי קומבינות עם המלאכים
מילה אחת והם מפנים את הרחבה
כי אני המלאך בנצי, מלאך האהבה
פזמון חוזר: כמו ריטה...
איני יודע מה כינוייך בעולם התמותה
המלאך אמר: "אתה רואה אותה?
שמה צריך להיות כמו האור
נוגע מספיק כדי לגרום לך לחזור"
יש לך תנועות של להבה
אקריב הכל למען האהבה
הבושה לא צריכה ביננו לחצוץ
מה את אומרת, נדלק בך הניצוץ?
Link to this comment:
All Comments (0)