דניאל דנט על דטרמיניזם מול בחירה חופשית

מקור הדילמה בין קיום רצון חופשי ודטרמיניזם הוא בלבול מילולי. לשאלה בנוגע לחופש פעולה או הכרח כפוי, יש שימוש ומשמעות רק כשהיא נשאלת לגבי אירוע מסוים ומישהו מסוים בעל יכולת או חוסר יכולת להימנע מהאירוע המסוים. הרושם שקיימת סתירה בין היכולת שלנו לחזות מראש אירועים עתידיים ובין היכולת שלנו לפעול מתוך בחירה, נוצר רק אם מתייחסים בטעות ל 'עתיד' כאל אירוע אפשרי בין שאר האירועים העתידיים האפשריים. הפילוסוף דניאל דנט בראיון עם רוברט רייט.

טיעון 'דטרמיניסטי' נפוץ: ניתן לצפות בביצוע החלטה במוח לפני שבעל המוח 'מחליט' את ההחלטה (הניסוי של ליבט), לכן בחירה חופשית היא אשליה. תשובה: אין לתצפית הזו שום השלכה לגבי 'בעיית הרצון החופשי', אלא רק הצבעה על כך שהשרשרת הסיבתית שגרמה להתנהגות המסוימת, התרחשה זמן קצר לפני הפעולה *בתוך* הגוף ולא מחוצה לו. לעמדה הקומפטיביליסטית אין שום בעיה עם ההנחה שניתן לספק חיזוי דטרמיניסטי לפעולות של בחירה.

Category:

Education

Tags:

• פילוסופיה
• פילוסוף
• רצון
• חופשי
• בחירה
• חופשית
• דטרמיניזם
• קבוע
• מראש
• טיעון
• קבלה
• גורל
• אמונה
• יהדות
• אתאיסט
• Daniel
• Dennett
• Robert
• Wright
• Philosophy
• free
• will
• Determinism
• ראיון
• הידברות
• כשהרמבם
• פגש
• את
• איינשטיין
• האם
• לאלוהים
• הייתה
• אפשרות
• מאיר
• בוזגלו
• יקיר
• אהרונוב
• חסדאי
• קרשקש
• הרמבם
• רמבם

[Stillillgal]

כמו בשאר תחומי המדע, אין חילוקי דעות בקשר לממצאים.

יש אנשים שרוצים להאמין שיש להם חופש בחירה (רצון חופשי)

בדיוק כמו שפעם האמינו שכדור הארץ הוא במרכז היקום

בני אדם הם אורגניזם מגיב ואנחנו כפופים לחוקי הטבע כמו כל דבר אחר

[vessel0of0light]

@MrOdEchad

אם אנחנו מביטים במערכת הזו מהצד אנחנו נוכל אולי לחזות מראש האם הלבנה תיפול לו על הראש או שלא, בהתאם לתהליכים שיתרחשו במוח שלו. אפשר יהיה לכנות את התהליכים הפיזיקליים הללו גם בשפה מנטלית,למשל:"האיש יודע שנופלת מעליו אבן ומתכוון לזוז". האדם עצמו ישאל את עצמו האם הוא חופשי להתחמק מהלבנה או שלא. אבל אם הוא ישאל את השאלה הזו לגבי "העתיד" - "האם אני יכול להתחמק מהעתיד?" אז זו תהיה שאלה חסרת שימוש ומשמעות. אי-אפשר להתחמק מהעתיד כי אנחנו משתמשים במילה 'עתיד' לסמן את מה שאי-אפשר להתחמק ממנו.

[MrOdEchad]

@MrOdEchad חלק 5 החשיבה ש"אירועים קוונטים הם אירועים הסתברותיים" היא לא יותר ממודל, מטאפורה, דרך לומר "אירועים קוונטיים מושפעים מכל כך הרבה פרמטרים שאפשר להתייחס אליהם כהסתברותיים". בחישובים שלנו, ובמדע הידוע לנו, אנו מתייחסים לאירועים קוונטיים כהסתברותיים, אך זה חסר בסיס, ונועד (כמו הרבה דברים אחרים) לצרכי נוחות.

[MrOdEchad]

@Sumkin91 חלק 4 הניסוי בו המחשב מציג תוצאה רנדומלית גם הוא קבוצת בקרה, ואכן גם בו התייחסתי למספר רנדומלי כמספר דטרמיניסטי, אך חסר משמעות ולא תלוי בעתיד המוחלט.

אחזור על הנושא הקוונטי- לפני 2000 שנה, זריקת קוביה הייתה אירוע הסתברותי לחלוטין, אתה באמת מאמין שאנו יכולים ליצור ניסויים עם תנאים זהים לחלוטין? תחשוב כמה חלקיקים נמצאים סביבך כל רגע, מיליארדי ניוטרינואים בלתי ניתנים לעצירה חודרים דרך גופך כל רגע. מספיק שהניסויים לא מתבצעים באותו זמן-מקום כדי לטעון לשינוי בתנאים.

[MrOdEchad]

@Sumkin91 חלק 3. אני לא מכיר את מחקרו של יקיר אהרונוב, אשמח אם תסביר לי עליו, כפי שאמרתי, קראתי הרבה על הנושא ואשמח לקרוא עוד, גם אם לא אבין הכל.

הדוגמא שלך לא דומה לשלי. במקרה שלך החוזי הוא מוגבל, ולחוזה יש מטרה. במקרה שלי החוזי הוא מוחלט ונייטרלי, ורק לאחר שמתקבלת תוצעת החוזי מתבצעת פעולה (שמושפעת מהתוצאה).

הניסוי בו האדם לא מציץ במחשב הוא ניסוי נפרד, כמו קבוצת בקרה. בניסוי עצמו האדם תמיד מסתכל על תוצאת המחשב. וכפי שאמרתי, האדם מושפע מהתוצאה, בין עם במודע או לא -> הזריקה מושפעת ->התוצאה מושפעת

[MrOdEchad]

@Sumkin91 חלק 2 הנה דוגמא: ניסוי - המטרה היא לזרוק קוביה ולקבל 6. תינוק יקבל 1/6, בן אדם מבוגר קצת יותר מ1/6 פיזיקאי עם יד זהירה יקבל 1/3 פעמים, ומחשב עם זרוע רובוטית יקבל 9/10.

בוא נניח שאירוע קוונטי (נגיד, מנהור קוונטי של חלקיק בתנאים מסוימים) הוא כמו קוביה - עשינו ניסוי עם תנאים דומים, וקיבלנו הסתברו X - מאיפה לנו, שרמת הדיוק (בשחזור התנאים) היא מוחלטת? אולי אנחנו כמו התינוק? או כמו המבוגר? רק חושבים שהתנאים דומים?

[MrOdEchad]

@Sumkin91 ההכשרה הפיזיקלית שלי מסתכמת בידע תיכוני, ובנוסף בהתעניינות וקריאה של חומר רב בתחום.

אנחנו לא יודעים מספיק על העולם הקוונטי כדי לטעון אם הוא דטרמיניסטי או לא, ברמה הקוונטית, יכול להיות שכל "ניסוי" מתבצע בתנאים שונים לחלוטין בכיוון שאין לנו האמצעים לשלוט על תנאים אלה. אתה לא יכול לטעון שכל ניסוי מתבצע עם פרמטרים זהים. על פי תורת הקוונטים, החישובים המוכרים לנו הם חישובים הסתברותיים. אתה לא יכול לטעון שהכללים הם הסתברותיים, רק בגלל שאתה יודע לחשב הסתברות בלבד.