תזונאים שלי, תתחילו להרגע. נכתב אחרי שכולנו קיבלנו את הציונים המבאסים משהו בחדוו"א. אז הנה, או שתחייכו מהשיר, או שתקרעו עליי מצחוק בבוקר. שניהם יעשו אותי שמח.
בכ"א,
קרדיטים:
גיטרה - ולדימיר "שקט!" ספיקובסקי
פסנתר - פאולה "que carajo" בלינקי
באס - סולימאן "דיאסטריאואיזומר" חטיב
והשאר, נו, צרי.
(C) צרי תמלולים בע"מ - גם הפקות מוזיקה בבדיוק שעה.
מילים:
קווי שמש אחרונים מותחים
תריס סוגר חלום מבשר
שיש בוקר להתפעל ממנו.
כמעט פסגה רחוקה על הר
זורחת בלובן קוראת לבוא
זה לא אומר שצריך, דווקא לשכוח
או לזנוח.
כמו שאפשר פשוט להניח הידיים מרעוד -
ולתת, לשקט
לנום דקה או שתיים
ולחפש - מילים במקום ספרות.
אהבות במקום מושגים.
ובכלל -
זה לא אומר שצריך
דווקא לשכוח או לזנוח.
כמו שאפשר פשוט להניח הידיים מרעוד -
אך אולי זה אומר
לפקוח עין ועוד חת
לשאת תודה לאור שהוא שם,
לאוויר שנושא על כתפיו את רגלינו.
לזכור שמה שלא יהיה - יהיה
ולא צריך יותר.
Link to this comment:
All Comments (0)