ערן אלון היה האדם במיוחד ביותר שפגשתי בימי חיי. פגישה מקרית בעיירה פוקון שבצ'ילה הובילה לטיול מופלא של חודשיים בצ'ילה עם ערן, אודליה ובת אביב ולהרפתקאה של פעם בחיים על נהר המדידי בבוליביה. ערן היה אדם עם ניגודים מרתקים - חובב טבע וצפר אך גם צייד ודייג, צייד חזירים שמצטט פרקים מהתנ"ך בעל פה ובעיקר מישהו שידעת שלא ייתן לשגרה לתפוס אותך ותמיד יהיה מעניין ומיוחד אתו. שלושה חודשים אינטנסיביים אתו בדרום אמריקה (לעתים יותר מדי אינטנסיביים) וחברות שנמשכה מספר חודשים עד שטס לאפריקה, זה הזמן שהכרנו, אבל ללא ספק הוא היה אחד האנשים המשמעותיים ביותר בשבילי.
מעבר לאבל הכבד על מותו הטרגי, אין מישהו שלא חשב שאם ערן היה צריך לבחור תסריט לפרק האחרון בחייו, הוא היה בוחר את התסריט שהתרחש. טיול בג'יפ באפריקה, דייג של כרישים ולבסוף - מה שקרה.
Link to this comment:
All Comments (0)