עם עופר פריאון בסטודיו סלון ביפו
25.11.10
מילים ולחן: אלברט סופר
תרים את העיניים ותסתכל עלי
כל בוקר עם זריחה אני כבר על רגלי
מכין קפה בשקט לא להעיר
את האשה והקטנה על הספה
לוקח את הארנק וכרטיסיה
הולך לתחנה מהר לא לפספס
את האוטובוס שבא פעם בשעה
על כל איחור קטן נותנים לי קנס
אומרים אדם בזיעתו יטבול לחמו
עד שיורד אל קבר בבוא יומו
אך כשזיעתו רבה ודל פריו
אז ינבוט בו בליבו זרע מריו
הבוס נחמד שותק ומחייך תמיד
אם יש לו מדי פעם משהו להגיד
הוא נשמע כמו מורה שמדבר אל התלמיד
ברוב חיבה
בעשירי לחודש מתקשר לבנק
המשכורת נכנסה השכר דירה שולם
שום צ'ק לא חזר שוב האל עזר
אבל לאוכל כמעט לא נשאר
אומרים אדם בזיעתו יטבול לחמו
עד שיורד אל קבר בבוא יומו
אך כשזיעתו רבה ודל פריו
אז ינבוט בו בליבו זרע מריו
עבדך הנאמן כורע תחת עול
בעוד אתה מבקש ממנו ברוחו למשול
כשהחברה ורווחיה קודמים לכל
גם אתה אדון יקר בול תיבול
כשהחברה ורווחיה קודמים לכל
גם אתה אדון יקר פול תיפול
אז תרים את העיניים ותסתכל עלי
גזלת את כבודי וגם את שעות הפנאי
אני כבר לא שואל עד מתי
רק איך וכיצד אשיב לי את חיי
Link to this comment:
All Comments (0)