אילוסטרציה המדגימה איך קצב הוא דבר שלא ניתן להפריד מהיומ-יום, ושזור לחלוטין בחיינו.
אי אפשר להתנתק ממנו כי הוא קודם כל נמצא בתוכינו.
כל עוד הלב פועם, אנחנו חיים.
ניתן להסיק מזה שבלי קצב, אין חיים; או לחילופין ללא חיים, אין קצב.
קצב מורכב מנקודות ציון שאחת מתקדמת מהשנייה (כך שנוצרת תנועה מהווה לעתיד באופן תמידי). הנקודות האלה הם פרטים שמרכיבים בסופו של דבר משהו כללי וגדול שנקרא קצב. הרבה סוגים של מוסיקה מתקיימות בתוך מסגרת של קצב, שאם נקשיב לפרטים (פרט אחרי פרט אחרי פרט) אנחנו בסוף נשמע שיר שלם. כך גם הלב, פעימה אחר פעימה אחר פעימה, שלבסוף מרכיב חיים שלמים. כך מוסיקה גם מאוד קרובה לאיך שהחיים שלנו מתהווים (לעומת אמנות כמו ציור, שהוא מורכב קודם כל מהכללי ואז אל הפרטי, כלומר - קודם כל רואים את כל הציור בכללותו, ואז מתקרבים ורואים פרטים פרטים).
קצב פנימי שהוא קיים לכל אורך חיינו, משתנה כמובן במשך היום, שבוע, וכו'. הרבה פעמים אנחנו בכלל שוכחים שבתוכינו מתקיים קצב תמידי של חמצן שנכנס פנימה, פחמן דו-חמצני שיוצא החוצה, דם שנזרם לכל חלקי הגוף וכו'. קצב הלב מכתיב את התנועות שלנו, את מעשינו וכו', ואנחנו מכתיבים את קצב הלב (המחשבות שלנו שמשנות את מרווח הפעימות, הפעולות שאנו עושים, וכו'); וגם כמובן דברים חיצוניים, סיטואציות מסויימות שאנחנו מגיבים אליהם וכו'.
תרגיל עבור קורס של איתי טלגם בבצלאל "מוסיקה: פירוק והרכבה"
קונספט יפה!
atommicatgmaildotcom 2 years ago