שמעתי מאבי ז"ל שאחר שסיפר אדמו"ר זצוק"ל את המעשה מהבערגיר היה אז בין אנשיו שמחה גדולה ועצומה ושררו אז את הכתוב כי ניחם ה' [את] ציון וכו', כי הבינו אז משיחותיו הק' ששח אח"כ המבוארים בסוף המעשה שענין הבחור והבת מלך המובא שם מרמז על נשמת משיח וכנסת ישראל שעכשיו הם נפרדים זה מזה וכל כנסת ישראל והמלכות דקדושה שנמשך מאתה נפלו וירדו תחת יד הקליפות של כעס הרוצח המובא בפנים עד שמפיל אימה ופחד על האדם מלצעוק להשי"ת ואומר לו אם תצעק אחנוק אותך מיד וגם נפלו וירדו תחת יד הקליפות של הגאוה מהעני בדעת וכו' וכביכול שגם הוא אסור בזיקים כידוע כי גם נשמת משיח נכבש בגלות תחת הקליפות במקום מדבר ושממה לא עבר שם איש והרוח סערה התפשט והתגבר וערבב בערבובים כאלה עד שאיבד מאתו גם כל הסימנים שנמסרו לו משרשי נשמות ישראל עד שא"א להם בשום אופן להכירו כי מרוב ההרפתקאות העוברות עליו מכבישתו תחת ידיהם ומעוצם יניקתו מאתו נמסרו גם להם מרזי הסימנים והאותות והמופתים עד שנמצאו גם מהם ובהם אשר התדמו כקוף בפני אדם לכנות עצמם בשם משיח שזה כל עניני משיחי השקר שהיו בעולם ואח"כ כשנודע משקריהם ופחזותם היה קשה מאד להאמין גם באור אמתת עצמיותו כשנגלה להם כי הלא גם על הראשון דימו ברור כיום שזה הוא וכן על השני וכן גם על השלישי כמובא שם בהמעשה ועתה מאין יבא עזרם להכיר אותו בעצמו מאחר שגם להשקרנים שרצו להתחבר עמה היה לכ"א סימנים ומופתים כאלה (וענין הזה היה גרמא בניזקין גם בהמחלוקת והמריבה שהיו על הצדיקים הגדולים האמיתים כמו הבעש"ט זצוק"ל ואדמו"ר זצוק"ל שלא זכו כל העולם להכיר מעלת גדולתם ואם היו כל ישראל נתקרבים אליהם בוודאי היתה גאולה שלימה) ומאז ועד הנה עוד גברה ירידת כנסת ישראל להיות נתפס לרוצחים ומופקרים אשר פשטו מאתה כל הוד לבושיה היקרים עד שנשתנה פניה לבל תהיה ניכרת כלל כמובא שם ועל כל זאת יתעלה ויתגדל עלת העלות וסיבת כל הסיבות להפוך גם ירידות כאלה לעליות ולסבב בגלגולי סבותיו שדייקא עי"ז יהיו נתוועדין ונתחברים והיא בעצמה תמצא את הסימנים להכירם עין בעין שהם האמיתיים עד שיתעלו ויוחזרו למקומם והמלכות תנתן להם לעולמי עד כי ניחם ה' ציון וכו':
ואע"פ שמבואר שם מדבריו הק' שהבאים להשתדל עמה מרמזים על גדולי ישראל באמת ע"ש אבל כפלים בלי גבול למעשיותיו הק' וגם יש לבאר שדבריו סובבים בזה כמו שביאר מקודם בהבאים להשתדך עמה אשר לקצתם שלחה תשובה ע"י שליח ולקצתם השיבה בעצמה מאחורי הכותל ואותם שהשתדלו בזה ביותר עד שהראתה להם את פניה יש שהציץ ונפגע ויש שהציץ ונתעלף (בחי' הציץ ומת) וממילא מובן שיש מי שעי"ז שמקצת בנטיעות לגמרי ח"ו וגם בענין נכנס בשלום ויצא בשלום נמצאים כמה בחינות והעיקר הוא הבחי' של הבחור שבמובחרים לזה: אשרי המחכה ויגיע וכו':
עיקר העבודה להיות תם וישר בלי חכמות
(ר' נחמן מברסלב, ליקו"מ קכג)
והעיקר - שלא יתייאש כלל לעולם! ואפילו אם רואה שעוברים כך ימים ושנים, שהוא מרבה בתחנונים ועדיין הכל סגור בפניו, יאמין בצדקת ה' שבודאי צדיק וישר הוא, וימשיך לעשות את שלו, כי בסופו של דבר יתעוררו רחמיו יתברך עליו, ויפתח לו פתח ויאיר לו את פניו. אמן כן יהי רצון.
amirfuter 1 year ago