דונילביץ' עיירה שנכחדה
בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחום מרחק חמשה קילומטר בתוך היער, שם היה בית גדול שהגרמנים רצו להתיישב בו. מכיוון שהבית עמד שומם זה זמן רב, היה צורך באנשי מלאכה שיעסקו בשיקום הבית - נגרים, בנאים ועוד. כך נמשך הדבר תקופה ארוכה, כשהחיים בתוך העיירה נמשכים, לכאורה, במסלולם הרגיל. כשהאיר יום החלו השוטרים הפולנים ביחד עם החיילים הגרמנים לרכז את כל הצעירים בקומה שניה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולניה, והשוטרים שם היו פולנים שששו ושמחו לעזור למלאכי החבלה בהשמדת בני עמנו). האנשים הצטופפו בחדר הגדול, ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. הפחד החל להזדחל ללב האנשים, והוא הפך לבעתה מוחשית ומזויעה כאשר הגיע לאוזניהם קול היריות... .
Link to this comment:
All Comments (0)