About this user
אבל כשה' יתברך נסתר בהסתרה בתוך הסתרה, דהיינו שההסתרה עצמה נסתרת ממנו, אזי אי אפשר כלל למצוא אותו, מאחר שאינו יודע כלל מה' יתברך. וזה בחינת (דברים ל"א) 'ואנוכי הסתר אסתיר', דהיינו שאסתיר את ההסתרה, שלא ידעו כלל שה' יתברך נסתר. ואזי בוודאי אינו יכול למצוא אותו יתברך, מאחר שאינו יודע כלל שצריך לבקש אותו יתברך, כי אינו יודע כלל שה' יתברך נסתר ממנו, כי ההסתרה עצמה נסתרת כנ"ל.
ועיקר המכה " וירגזו ההרים " מתוך שההרים התרגזו נעשו אף הם מכים את העם ועל כן "ותהי נבלתם כסוחה " זה מכעס ההרים שלכאורה לא הה צריך להיות פה בכלל "ווירגזו ההרים" רק שהוא רוגז והתוצאות אלה שהם כאילו שותפים לכעס
לא כול ההרים יוותרו
אומר ישעיה ז " וכול ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שם יראת שמיר ושית והיה למשלוח שור ולמרמס שה "ולפי פירוש רש"י היה הבדל בין הגידולים שהיו מקומות שהיו ממשים לגידול גפנים והיו לתבואה . ומהגפנים נעשה יין שעל ידו בא הכחש וזה יהיה לשמיר ושית אבל ההרים שבמעדר יעדרון לזרוע תבואה זה יוותר. ובידוע ששור מרמז על משיח כמו שנמצא במדרש רבה "ויהי לי שור וחמור שור זה משיח מלחמה שנאמר בכור שורו הדר לו חמור זה מלך המשיח שנאמר "עני ורוכב על החמור "(בר"ר ע"ח-ז)
אבל מרבית ההרים ימוטו כי כפרו במלך המשיח ולא היו מוכנים להיכנע לשלטונו באומרם לא זה ימשול עלינו ועל זה כתוב ישעיה נד "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאיתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אומר מרחמך יהוה צבאות " ירמיה ד " ראיתי ההרים והנם רועשים וכול הגבעות התקלקלו " עתידה חוכמתם להבלע בבוא משיח ויכירו הכול שאין בהם מועיל ושווא דיברו ולא מיהוה וביחזקאל לח "ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכול הרומש על הדמה וכול האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכול חומה לארץ תיפול " אולם ביואל ד המתאר את אירועי הקץ לאחר החורבן והמלחמות אומר 18 " והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכול אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים "
ועמוס ט13 מוסיף " הנה ימים באים נאום יהוה וניגש חורש בקוצר ודורך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכול הגבעות תתמוגגנה "
במיכה ו הקבה קורא למריבה עם ההרים שזה בלתי נתפס אם מבינים רק הרים פיזיים " שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מוסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתווכח "
* * * * * * * * * * * * *
אור-אור הגנוז
באנו לחקור על המשיח כאור. וצריך התחלה וממה נתחיל ? אם לא מראשית כלומר בראשית
תחילת דבר יהוה מה הוא אומר "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד " מה משמעות העניין הרי דברים קל וחומר ומה באת הפליאנו?
העניין הוא כזה שהאור לשימושו של עולם נעשה ביום הרביעי פסוקים 14-19 נשאלת השאלה מה בא לברוא האור ביום הראשון אם אינו אור לשימושו של עולם שהרי אור לשימושו של עולם ניברא ביום הרביעי? כעת נאמר שהאור הראשון הזה שניברא הוא אורו של משיח והוא קרוא גם אור הגנוז כמו שמאיר עינינו הזוהר הקדוש בדברו :
פרשת אמור.
Age
27
Occupation
שני דברים על המילה משיח . א) אנחנו עוסקים במגוון שמות קודים שבהם מסתתר המשיח הנעלם אבל אנחנו לא מעט מתעלמים מהשם המקורי שבו הוא מופיע בכתובים והוא "משיח" בזה שיש לנו התגלות בשמו המקורי אנו יכולים לומר שהמשיח אינו רק דבר נדרש אלה ניתן למצוא עליו חומר ישיר המדבר אודותיו
Companies
ב) גם כשכתובה המילה משיח זה טעון דרש לדעת האם מדובר אכן במשיח או במי שהוא אחר כי התנך קורא חמגוון אישיות שונות בתואר משיח. דבר ראשון ניתן הדעת על המושג עצמו משיח משוח בשמן "מגן שאול בלי משיח בשמן " ( ש"ב א' כא)
Schools
ב) בתור שם משוח לכהונת קודש מקודש כמו,כהן ומלך הכהן המשיח (ויקרא ד,ג)
Interests
זוהר פרשת אמור: אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ וְגוֹ'. מַה רַב טוּבְךָ, כַּמָה עִלָּאָה וְיַקִּירָא, הַהוּא נְהוֹרָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי טוֹב, דִּכְתִּיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. וְדָא הוּא אוֹר הַגָנוּז, דְּבֵיהּ עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טַב בְּעָלְמָא, וְלָא מָנַע לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא, בְּגִין דְּבֵיהּ מִתְקַיֵּים עָלְמָא, וְקָאִים עָלֵיהּ. אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, דִּתְנָן, נְהוֹרָא עִלָּאָה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא, וְגָנִיז לֵיהּ לְצַדִּיקַיָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ. פָּעַלְתָּ, בְּזִמְנָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, הַהוּא נְהוֹרָא הֲוָה קָאִים וְנָהִיר מֵרֵישָׁא דְּעָלְמָא לְסַיְיפֵי דְּעָלְמָא. כַּד אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאִינּוּן חַיָּיבִין דִּזְמִינִין לְקַיְּימָא בְּעָלְמָא, גָּנִיז לֵיהּ לְהַהוּא נְהוֹרָא, דִּכְתִּיב (איוב לח) וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וְזַמִּין לְאַנְהָרָא לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְדָא הוּא אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, וּכְתִיב (מלאכי ג) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ קָאִים לְמֵיהַךְ לְהַהוּא עָלְמָא, וְהוּא בְּבֵי מַרְעֵיהּ, אַתְיָין עָלֵיהּ ג' שְׁלוּחִין, וְחָמֵי תַּמָּן, מַה דְּלָא יָכִיל בַּר נָשׁ לְמֵחֱמֵי כַּד אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. וְהַהוּא יוֹמָא, יוֹמָא דְּדִינָא עִלָּאָה הוּא, דְּמַלְכָּא בָּעֵי פִּקְדוֹנָא דִּילֵיהּ. זַכָּאָה הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּפִקְדוֹנֵיהּ אָתִיב לְמַלְכָּא כְּמָה דְּאִתְיְיהִיב לֵיהּ בְּגַוִיהּ. אִי הַהוּא פִּקְדוֹנָא אִתְטְנָּף בְּטִנּוּפֵי גּוּפָא, מַה יֵימָּא לְמָארֵי פִּקְדוֹנָא. *משיחא בר אלהא: מופיעים שלל פירושים שכול מגמתם הסטה וריחוק כמו שרש"י מפרש " רבותינו דרשו את העניין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפרשו על דוד עצמו " אבן עזרא אומר " הנכון בעיני כי זה .. על דוד ביום המשחו על כן כתוב אני היום ילדתיך או על משיח " אמנם נכון הוא שהמילה בר היא מהארמית אבל זה לא צריך להפתיענו כי יש עירובים רבים בתנך שהם מלשון ארמי האבן עזרא מפרש :נשקו בר. הנה עבדו את ה' כנגד על ה' ונשקו בר כנגד על משיחו והנה פירוש בר כמו מה ברי ומה בר בטני וכן כתוב בני אתה ומנהג גוים בעולם לשום ידיהם תחת יד המלך כאחי שלמה או העבד תחת ירך אדוניו או לנשק את המלך וזה המנהג עד היום בארץ הודו ופן יאנף שב אל השם הנזכר בפסוק הראשון ואם הוא רחוק כמו תבלעמו ארץ איננו שב אל מלת מי כמוכה באלים רק אל אמר אויב וככה והקימו את המשכן עד בואם ויש אומרים כי נשקו מגזרת נשק והטעם נשקו כלי בר והנה בר כמו ברי לבב והיה ראוי להיותו בור או יהיה תקנו הבר או כלי הבר.