משב מוח: מסינפסות לרצון חופשי. שיעור 11

[streptococcus43]

הדמיון בין ההרצאה הזו להרצאה של ג'ף הוקינס הוא מדהים! (תוכלו למצוא את ההרצאה של הוקינס ב-TED.COM). הוקינס מציג את הרעיונות לו, למיטב הבנתי, כרעיונות מקוריים שלו. מעניין אם הם אכן כאלו.

[HumanBrain3000]

אני אומר, נלך בשני הכיוונים, קודם נבנה מודל מדוייק ככל האפשר, מהפרטים, "מלמטה למעלה", וברגע שהמודל יעבוד ותיווצר התנהגות, נצלול חזרה בכיוון ההפוך, "מלמעלה למטה", ונבדוק על אותו מודל בדיוק, מהיכן נובעת ההתנהגות שראינו, כלומר בעצם שילוב של שתי הגישות, הלוך וחזור, בנייה והבנה.

[talitishby]

@HumanBrain3000

על שילוב כזה בדיוק אנחנו מדברים. חשוב גם לציין שהגישה המתמטית נותנת לנו גישה לפתרונות אופטימליים וחסמים מדויקים על מה שניתן ולא ניתן להשיג במערכת כלשהי - כולל אלה שהטבע מצא. רק בשילוב כזה נוכל באמת להבין את המוח.

[HumanBrain3000]

הבנתי, תודה.

[HumanBrain3000]

הדעה שלי היא, הטבע עיצב את מוחנו במשך מאות מליוני שנים, המנגנון עובד, למה להמציא את הגלגל מחדש? מדוע לזרוק מנגנון טוב, שעובד לפח, ולומר נבנה זאת בעצמנו בדרך אחרת? נכון, יש סיכוי שזה יעבוד, אך הגישה הנכונה יותר לדעתי היא ללמוד את מה שכבר קיים, ומתוך ההבנה הזו לבנות דבר דומה.

[HumanBrain3000]

קשה לקיים כאן דיון מעמיק בנושא עקב כמות הטקסט המוגבלת בכל הודעה, ניתן לתת דוגמאות רבות התומכות בשתי הגישות, דוגמת השעון, ודוגמת הציפורים והתעופה שאתה נתת, אין כאן שחור ולבן, אין נכון ולא נכון, מדובר בשתי גישות שמשלימות זו את זו.

[talitishby]

אין שוב ביטחון שגישת ה"Bottom Up" באמת תביא אותנו להבנה שלמה של המוח. הראייה הטובה ביותר לכך היא שהמוח עצמו פועל גם "Top-Down" - הן במנגנוני התפישה והן במנגנוני ההתנהגות, כפי נאמר בהרצאה.

[HumanBrain3000]

נפתלי שלום!

לא השתכנעתי. כל פעולה שאדם עושה, נוֹבעת בסופו של דבר מתרומתם המצטברת של אלפי נוירונים בודדים, בעזרת מודל ממוחשב - מדויק, שנבנה מתוך הפרטים הקטנים, תוכל לעקוב ולגלות בצורה מדויקת אילו נוירונים גרמו להתנהגות מסוימת, או כיצד קבוצת נוירונים יצרה זיכרון מסוים במוח.

[HumanBrain3000]

נגיד ובנית סימולציה מדויקת של שעון מחוגים, עם כל הרכיבים הכי קטנים שבו, אז, תוכל לעקוב ולגלות בדיוק אילו גלגלי שיניים ואילו קפיצים מניעים את מחוג השניות לדוגמה!

אתה אומר נמציא מנגנון כלשהו שמניע את המחוג - אך מי מבטיח לך שהמנגנון שלך זהה לזה שפועל בשעון אמיתי? זה יהיה ניחוש.

[talitishby]

תודה על הערותיך.

קודם כל, אין בינינו ויכוח על כך שהמוח בנוי מנוירונים ושההקוגניציה היא תוצאה של פעולתם, בדיוק כמו שאנחנו משוכנעים שהביולוגיה היא תולדה של הכימיה, המבוססת על הפיזיקה.

[talitishby]

אבל בדיוק כפי שאיננו מסוגלים להסביר ישירות את הביולוגיה ממכניקת הקוונטים (המתארת היטב את האטומים) - כך אין לצפות שנוכל להבין תופעות קוגניטיביות ישירות מרמת הסינפסות והנוירונים.

[talitishby]

נדרשת כאן גם גישה אחרת המשלימה את ההבנה מן הפרטים, לה קראתי top-down.

למעשה גישה זו הצליחה בעבר לא פחות לחשוף מנגנונים בטבע מהבנת הפרטים.

[HumanBrain3000]

בניית מודל ממוחשב, מדוייק מבחינה ביולוגית, מבטיחה שיווצרו בו כל אותן תופעות אשר נוצרות במוח אמיתי, אז תוכל לחקור ולגלות את מקורן, עד רשת הנויירונים הבודדת שיצרה אותן, לכן גישת "מלמטה למעלה" היא גישה נכונה והגיונית מאד לחקר המוח, אחרת אתה רק מנחש כיצד המנגנון עובד, אך עלול לפספס.

[HumanBrain3000]

יש לנו כבר מנגנון שאנחנו יודעים שהוא עובד, המוח הביולוגי, המוח האנושי, מדוע לנסות להמציא את הגלגל מחדש? האם לא עדיף לחקור ולגלות כיצד המנגנון הקיים עובד, כך שנוכל לשכפל אותו ולבנות מנגנון דומה הפועל על פי אותם עקרונות?

[654785439]

אין אנחנו מספיקין לומר תודה למי שהעלה את השיעורים המחכימים

הלוואי שכל האינטרנט יהיה מלא במידע איכותי כזה לטובת הכלל

[654785439]

יוסי

[HumanBrain3000]

להיפך, גישת ה "Bottom Up" היא גישה מצויינת לחקר המוח, כי ברגע שהמודל יבנה ויעבוד על גבי מחשב תוכל לחקור בקלות ולראות מהיכן נובעת כל תופעה, מה גרם ליצירת הזכרון, מה גרם להתנהגות מסויימת, "מלמטה למעלה" זו הגישה הכי נכונה והכי מבטיחה לדעתי לחקר המכונה המורכבת הזו המכונה המוח האנושי.