Sort by time | Sort by thread (beta)

Link to this comment:

Share to:

All Comments (22)

Sign In or Sign Up now to post a comment!
  • 0:50 - אתנחתא קומית

  • some really good stuff here

  • love the video man

  • some really good stuff here

  • A Jewish Reaction to Calendar Reform

    ובציטוט המאמר המעניין הנ"ל

    הניסיונות לשינוי הלוח השבועי ושמירת השבת

    באתר daat ac il

    ומאמר זה הוכנס למדינת ישראל בועדה למשפט העברי על המסורות שלנו.

    ומובן שדעתך היא יחידאית. א. פינקלשטיין אומר שלא היה בית דוד כלל ובוודאי לא זמן מקודש בירושלים. ומאידך ב. רוב ההסטוריונים "הישנים" מסכימים שדווקא מגילות קומרן הם תוספות ופשרים מאוחרים למסורות העתיקות יותר שנשתמרו במסורה שלנו. ונסמכים על השבעים (ובוודאי כך לגבי האתיופיים).

  • מעניין לציין שבעיתון טרדישן של איחוד הקהילות האורתודוכסיות איפשהו משנת שבעים ומשהו, יש דיון על הנסיון לקבוע לוח עם תאריכים קבועים לפי ימים באו"ם. הרעיון היה לקבוע יום בינלאומי אחת לשנה, שאינו אף יום בשנה. הדבר נדחה ביוזמת יהודים שנעזרו בקתולים ומוסלמים. הכותב מציע "והיו לכם ... שנה" והוא מציע "שנת יובל" שלמעשה תהיה "חודש בינלאומי" ללא מספר שנה. ומיד אחר כך יחל מחדש ינואר וכו'. לא יאומן אבל הכל נכתב ונשמר באינטרנט אבל בתשלום... traditiononline org news article.cfm id 105049

  • 1:29 בשבעת החודשים הראשונים שבעת מועדי אדוני - מה עם חג השבועות?!

  • Comment removed

  • 0:45:30 חינוך על שם חנוך או חנוך על שם חינוך (האגדה הומצאה על המושג הקיים כבר)?...

  • והתשובה כי ארבעה ראשי שנים הם וראינו מפורש כי קדוש שנת היובל בחדש השביעי בעשור לחדש. ועוד: כי ציווה השם לקרוא בתורה במועד שנת השמטה בחג הסכות למען ישמעו ולמען ילמדו ואם תחלה שנת השמטה תהיה מניסן למה לא ציווה לקרוא בתורה בחג המצות?!

    והנה חצי שנה עמדו בטלים וכתוב: וחג האסיף תקופת השנה. ובמקום אחר הוא אומר: וחג האסיף בצאת השנה.

  • ועוד נוכל ללמוד מדרך התורה גם מדרך התולדות שאמר בתחלה: לא תזרעו ואחר כן ולא תקצרו. כי הזריעה סמוכה לתשרי לא לניסן.

    ועוד: אם שמנו תחלת השמטה ניסן, מי שזרע בשנה הששית לא יקצר בשנה השביעית, כי הקציר אחר ניסן הוא וכבר נכנסה שנת השמטה. גם לא יזרע בשנת השמטה. והנה כי דברי חכמינו ז"ל הם נכונים.

  • Comment removed

  • סדר החודשים מופיע כבר בלוח גזר מהמאה העשירית לפני הספירה

    בלוח גזר ירחו אסוף הוא החודש הראשון

    במסכת סנהדרין אותה מצטטת פרופ' אליאור מובאת ברייתא (ק עמוד ב) שמסבירה שאותם "ספרים חיצוניים" הם "ספרי מינים" , הברית החדשה ובודאי לא ספר היובלים

    גם הקנוניזציה של רוב התנ"ך נעשתה מאות שנים לפני ר' עקיבא

    מפליא שפרופ' אליאור מציעה תאורית קונספירציה שהדחיקה לגמרי פולמוס ענק כזה בעוד פולמוסים אחרים עם הצדוקים והשומרונים ופולמוסים פנים פרושיים עתיקים כמו צרת הבת שרדו

  • כמה הערות על קצה המזלג.

    במזמור ק"ד בתהילים, ברכי נפשי, כתוב בפירוש:

    "עשה ירח למועדים" אפשר לטעון שר' עקיבא זייף גם את ספר תהלים אבל גם בשמואל א' כ' מופיע ראש חודש בן יומיים, יצור מוזר בעולם בו לוח השנה שימשי.

    בשפה העברית המונח ירח מסמל חודש, וירח ימים כתקופת זמן מופיע בספר דברים בפרשת אישה יפת תואר.

    ראש השנה בתשרי באמת הוא יצור של חז"ל אבל לפי חז"ל יש ארבעה ראשי שנים כש"ראש השנה" מסמל פשוט תאריך טכני, כמו סוף שנת המס. (א' באלול הוא ראש השנה למעשר בהמה)

  • זה יהיה נהדר לחזור ולהשתמש בלוח העיברי הקדום

    364

    ימים בשנה עם שבוע בונוס כל שבע שנים

    כך שלכל יום בחודש יהיה תאריך קבוע כל שנה

    ממש גאוני-

    הלוח הטוב בעולם

    מה אפשר לעשות כדי לחזור והשתמש בו

    תודה על ההרצאה המדהימה

  • למי שמתעניין בספרים החיצוניים שיקנה במחיר מיוחד את הספר בהוצאת ידיעות אחרונות,34 ש"ח

  • עכשיו אני סקרן,נו ,מה ההערה?,אשמח לשמוע

  • ההערה שהעליתי נמחקה... אינכם סובלים התנגדויות לדעותיה של המרצה. בושו לכם

  • @ZviJ1 יתכן שההערה מעולם לא התקבלה. אתה מוזמן לכתוב מחדש.

  • @HebrewUniversity הסיבה היחידה שההערה לא התקבלה היא שמחקתם אותה חיש מהר. אין לי אמון בך. אפשר לסיים את הויכוח כאן

Loading...
Alert icon
0 / 00Unsaved Playlist Return to active list
    1. Your queue is empty. Add videos to your queue using this button:
      or sign in to load a different list.
    Loading...Loading...Saving...
    • Clear all videos from this list
    • Learn more